מאפית העיר שטדטבקריי בע"מ נ' קוריצונר

פסק דין

לפניי ערעור שהגישו המערערים על החלטת כב' הרשמת הגב' ורדה שוורץ, מיום 7.4.10, לפיה נעתרה הרשמת לבקשת המשיב לביטול פסק דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד.

בהתאם להחלטתי מיום 28.4.10, הוגשו עיקרי טיעון וסיכום טענות בכתב מטעם הצדדים.

כבר בראשית הדברים אקדים ואציין כי לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי, ובחנתי טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות.

הצדדים הגישו כתבי טענות מפורטים, במסגרתם העלו מיני טענות, ולא מצאתי מקום לחזור על הדברים במסגרת פסק הדין, אלא על העיקר הדרוש לי לצורך הכרעתי.

ההלכה הפסוקה אימתי יורה בית המשפט על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ידועה ואיני רואה צורך לחזור על הדברים .

הנימוק המרכזי שעמד בבסיס החלטתה של הרשמת הנכבדה להיעתר לבקשה לביטול פסק דין הינו העובדה שהמשיב הקדים והגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, טרם שחלף המועד להגשת כתב ההגנה. זאת ועוד, בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה הוגשה מטעם המערערת, טרם ניתנה החלטה לגופו של עניין בבקשת המשיב להארכת מועד, אלא במועד זה העביר הרשם את בקשת המשיב למתן תשובה לתגובת המערערת.

דומה כי על העובדות האמורות אין חולקת המערערת במסגרת ערעורה, אלא שלפי טענתה שגתה הרשמת בקובעה כי עצם הגשת הבקשה להארכת מועד מאריכה באופן אוטומטי את המועד להגשת כתב ההגנה.

ואולם, בטיעונה זו מבקשת המערערת להתעלם כליל משלוש: האחת, הבקשה להארכת המועד הוגשה על ידי המשיב טרם חלף המועד להגיש כתב הגנה; השנייה, המערערת הגישה הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה במקביל להחלטת הרשם להעביר הבקשה להארכת מועד למתן תשובה לתגובה; השלישית; במועד בו ניתן פסק הדין בהעדר הגנה טרם ניתנה החלטה בבקשת המשיב להארכת מועד לגופו של עניין.

בנסיבות האמורות, אין לי אלא להצטרף למסקנתה של כבוד הרשמת המלומדת לפיה היה מקום לבטל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה כנגד המשיב וזאת מחובת הצדק עקב פגם שנפל בהליך. (ראה את שנפסק בת"א 16214-03-09 טראס השקעות בע"מ ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל (אתר נבו), להלן: "עניין טראס", הקביעות שנפסקו בעניין טראס תואמים את רוח הדברים האמורים בהחלטת הרשמת בעמ' 4 שורות 3-7).

עיוות הדין שנגרם למשיב , בנסיבות המקרה שלפניי, "זועק לשמיים", ומוטב היה לה למערערת לו היתה נמנעת מהגשת הערעור. לא ניתן שלא להתרשם מחוסר תום הלב בו נגועה התנהלותה של המערערת, אשר עושה כל שאל ידה למנוע מהמשיב הזכות החוקתית שעניינה גישה לערכאות שיפוטיות והשמעת טענותיו. כפי שציינה הרשמת בהחלטתה, הליכת המערערת בה בעת בשני מסלולים נוגדים, האחד במסלול הליך הארכת מועד והשני במסלולו נפרד למתן פסק דין בהעדר הגנה כאשר הבקשה להארכת מועד הוגשה עוד טרם הוגשה בקשה כלשהיא למתן פסק דין בהעדר הגנה, אינה דרך מקובלת ואין ליתן לה יד. כבר נפסק כי יש לנהוג בתום לב גם ביישום סדרי הדין.

שלא כפי טענת המערערת, הנני סבור כי בנסיבות העניין לא עולה כי המשיב או בא כוחו פעלו מתוך זלזול בסדרי הדין או בניהולו התקין של ההליך השיפוטי.

בנסיבות האמורות כבר נקבע בעניין טראס כי:

"כפועל יוצא מכך אני סבור כי ניתן לקבוע כי בנסיבות בהן לא ניכר זלזול מצד בעל דין או בא-כוחו כלפי סדרי הדין או ניהולו של ההליך השיפוטי מן הראוי להותיר בידי בית המשפט מרווח של גמישות בהפעלת שיקול דעתו בעת יישומם של סדרי הדין ותקנות סד"א".

בנסיבות המקרה שלפניי, מן הראוי להעדיף את האינטרס התומך במימוש זכותו המהותית של בעל דין להתגונן כנגד התובענה שהוגשה כנגדו וכן את שיקולי הצדק המבוססים על חקר האמת, על פני מתן פירוש דווקני צר ופורמלי לתקנות סדר הדין האזרחי. הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו לנוכח קביעות הרשמת באשר לעילת התביעה כנגד המשיב וכן לאור טענות ההגנה שהציג המשיב כנגד התביעה.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

המערערת תישא בהוצאות המשיב בערעור בסך 5,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתן היום, א' אב תש"ע, 12 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: